עייפות בנהיגה- דדי ברעם 

עייפות כרונית

כתב: דדי ברעם מחברת קואצ' אי-אל

מי מאיתנו לא זוכר (או עדיין חווה זאת) שכשגבר ישראלי מגיע למילואים הוא באופן אוטומאטי נהפך להיות עייף, רעב וחרמ....?

הפעם ברצוני לדבר איתכם על הסימפטום הראשון -העייפות - כאשר על הסימפטום השני והשלישי נייחד כתבה אחרת.

לעיתים, כמדריך לנהיגה מונעת, אני שואל את הכיתה:

  "אבקש שירים את ידו מי שאיננו עייף וחושב שהוא ישן מספיק שעות במשך השבוע"

בהתחלה לא מצביע איש.    גם אם אני "לוחץ" ומעודד השתתפות, במקרה הטוב, מרימים ידיים אחד או שניים מתוך כיתה של שלושים איש.

ואז השאלה הראשונה שלי לאותם מצביעים היא "האם אתם נשואים"? ומסתבר לי תמיד שלא !

אדם בוגר זקוק לכ- 8-9 שעות שינה ביממה.

נדיר הוא שאנו מסוגלים למלא צורך זה במלואו באורך החיים המודרני.

רובנו ככולנו עובדים  שעות נוספות מעבר לשעות הסטנדרטיות, "מבלים" בפקקים מתישים בדרך לעבודה ובדרכנו חזרה -  וזה אגב, בשונה מרוב עמיתנו האירופאים אשר (למזלם) יכולים להשתמש ברכבת התחתית היעילה והמהירה (ואיזה מזל שאין שם קליטה בטלפון הסלולארי).

במהלך הנסיעה, חלקנו "לוקחים"  את העבודה למכונית, אם פיזית ואם מחשבתית ומשוחחים עם עמיתים לעבודה או עם הבוס כדי לא להפסיד זמן.

הפקק הוא גם הזמן שאנו מנצלים לשיחה עם מי שאין לנו זמן בשבילו בשעות העבודה - בד"כ חברים, משפחה מורחבת וכד'.

ואז -כמאמר תשדיר השירות בטלוויזיה - מגיעות "העיזים".

האישה (בד"כ) פוקדת עלינו לקנות כך וכך, ובדרך לעבור גם אצל... ולהחזיר את הילד מהחוג וכיוצא בזה.  לא פלא שאין לנו מנוחה.  הנסיעה ברכבנו הפרטי, שהייתה עבורנו מפלט של שקט לפני עידן הטלפון הסלולארי, דורשת מאיתנו היום הרבה מעבר לכישורי נהיגה.

"סטייה מנתיב הנסיעה" וכתוצאה מכך, לעיתים קרובות, תאונה חזיתית, מהווים את הגורם השני בשכיחותו לתאונות הדרכים במדינת ישראל.

אין לי ספק שאם היינו יכולים לחקור (הבעיה היא שלא תמיד יש את מי לשאול) את הנהג המעורב בתאונה, היה מתברר לנו שהוא שיחק באותו הסרט בו אנו מככבים בעצמנו, אלה שהוא "מתח" את החבל קצת מעבר ליכולותיו.

לעייפות, מעבר לחסרונותיה, יש יתרון אחד בולט: היא מאותת לנו על קיומה.

ממש כמו שהבטן מאותת לנו שאנו רעבים ואז אנו עושים את הכל כדי "לפייס" אותה עם מאכל כלשהו, הרי שכאשר אנו מקבלים מסר ברור שגופנו עייף - אנו מפהקים, "מנקרים" - בעיקר ברמזורים, זה הזמן בו  אנו צריכים למלא לגוף את חסרונו.

לא חשוב אם את/ה גבר או אישה, שמן או רזה, צעיר או זקן - אם לא תיתן מענה לצורכי הגוף העייף, זה רק עניין של זמן עד שזה יתגבר עלייך ותירדם (חלילה) במהלך הנסיעה.

איפה עובר הגבול הברור שבו זה עלול להתרחש - אף אחד לא יכול לערוב לך.

כיוון שאני מייחס לעייפות חשיבות כבירה כגורם המסכן אותנו ואני עדיין חושב שיש במרבית המקרים מה לעשות וכיצד להתגונן מפניה, תרשו לי להציע מספר "טיפים".

סוג התרופה לעייפות

יתרונות

חסרונות

לעצור ולישון 10-20 דקות.

התשובה ה"מוחצת" ו"האולטימטיבית" לעייפות.

אגב, רצוי שלא להירדם מעבר ל-20 דקות מפני שאז תקומו עייפים יותר.

מניסיון: שינה של כ-15 דקות תעניק לכם אורכה לנהיגה בטוחה של שעה לפחות !

לא בכל מקום אפשר לעצור.

אסורה עצירה בכביש מהיר ורצוי שלא לעצור בשוליים בכל סוג של דרך, אלא בתוך תחנת דלק או הרחק משפת הכביש.

עצירה בצד הדרך לשם ביצוע

 תרגילי התעמלות

יעיל, אך לזמן קצר יחסית.

ר' סעיף קודם.

ביצוע (אם כי מוגבל מאוד) של תרגילי התעמלות בתוך המכונית.

לדוגמא: ללחוץ ולהרפות לחילופין עם הראש על משענת הראש. או למשוך ולדחוק לחילופין את ההגה.

במקום שאין אפשרות לעצור בבטחה.

ניתן לביצוע בכל זמן ובכל מקום כמעט, אפילו תוך כדי נסיעה זהירה (לא בשטח הררי).

יעילות מוגבלת.

לאכול חטיף

משמר ערנות יעיל מאוד

אסורה נהיגה עם יד אחת.

עצירה להתרעננות

שתייה או אכילה (קלה) משמרת את הערנות.

רצוי לשתות , בעיקר משקה עם קפאין כגון קפה,תה או משקה אנרגיה

לא תמיד יש פונדק או תחנת דלק בנמצא, אם כי בשנים האחרונות הכמות והאיכות של מזנוני תחנות הדלק השתפרו ללא היכר.

בחורף, בעת חימום הרכב, יש לפתוח מעט את החלון בצד הנוסע, מימין לנהג.

חילוף האוויר (מערבולת) יתרחש בצד ולפיכך לא יעייף את הנהג.

יותר בבחינת טיפול מונע עייפות.

אם העייפות כבר קיימת, פתיחת חלון לא תספק את הסחורה.

בעת גשם, לא נוכל לפתוח חלון.

בקיץ, בעת מיזוג הרכב,יש להקפיד לשתות מידי פעם כיוון שהמזגן מייבש.

השתייה מרעננת ומספקת נוזלים לגוף כדי למנוע התייבשות.

גוף יבש משמעותו ירידה דרסטית בערנות.

שתייה מרובה בד"כ טובה , אך צריך לזכור שאח"כ נצטרך לחפש גם שירותים.

כמובן שטבלה זו מציאה רק מקבץ  רעיונות קטן מתוך מגוון גדול בהרבה של רעיונות אפשריים להתרעננות, כל אחד כמיטב ניסיונו וכמיטב דמיונו.

שורה תחתונה לכולנו הנהגים היא כזו:

קחו בחשבון שאנו, כבני אדם וכנוהגים, מוגבלים ביכולת האנושית שלנו לשמר ערנות לאורך זמן אם הנסיעה ארוכה ומונוטונית ואו כאשר גופנו חסר בשעות שינה.

אם לא נהיה מודעים למגבלה זו ולא נשעה לאזהרות הגוף אשר משדר לנו על כך בבהירות , אנו עלולים להירדם בעת הנהיגה ולהיכלל (לא עלינו) בסטטיסטיקה המשטרתית לשנת 2008.

המחבר: דדי ברעם -  מרצה ומדריך לנהיגה נכונה ולנהיגה מתקדמת.

להזמנת הרצאות לציי רכב: טל':  052-8270582                   dadyn@zahav.net.il